את לא לבד

אנו לרשותך בכל שאלה.
נא מלאי כאן את פרטייך ונציגי
המרכז יחזרו אלייך בהקדם

  

*

  

*

  

              

 

 

 

 

 

 

כל מה שרצית לדעת על בדיקת שד באולטרסאונד


בדיקת אולטרסאונד שד היא בדיקת הדמיה שמתבצעת פעמים רבות במקביל לבדיקת הממוגרפיה ואפילו לפניה. מתי היא מומלצת ובאילו מקרים יעילה? ד"ר כרמון מסביר

מאת ד"ר משה כרמון

עד לא מכבר נחשב אולטרסאונד שד כ"בדיקה משלימה" בלבד לממוגרפיה או לאבחון גושים שהתגלו בבדיקה ידנית. אולם בשנים האחרונות השתנתה התפיסה, וכיום בדיקת אולטרסאונד לשד מתבצעת פעמים רבות במקביל לבדיקת ממוגרפיה, ואפילו לפניה. למרות זאת, בגילאים בהם מומלצת ממוגרפיה, אולטרסאונד עדיין איננו מהווה לבדיקה תחליף שלם.

האולטרסאונד היא שיטת הדמיה, המאפשרת להבחין ברקמות רכות בגוף באמצעות קליטת גלי קול שמשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהם אל המכשיר. הבדיקה אינה כרוכה בקרינה.

חלק מ-15% מהגידולים שאינם מאובחנים בממוגרפיה עשויים להיות מאובחנים בבדיקת אולטרסאונד גם בשלבי המחלה המוקדמים, ומכאן חשיבות הבדיקה. בקרב נשים בעלות סיכון גבוה רצוי להוסיף אולטרסאונד למעקב השגרתי. כמו כן חשובה הבדיקה בקרב נשים ללא סיכון מוגבר, שבהן בעלות מבנה השד שמקשה על קבלת אינפורמציה מהממוגרפיה.

שימושים לבדיקת האולטרסאונד

ציסטות: הבדיקה מאפשרת אפיון של גושים שנמצאו בבדיקה ידנית ובממוגרפיה. בניגוד לממוגרפיה, באולטרסאונד ניתן להבדיל בין גושים מוצקים לציסטות שהן חללים בהם מצוי נוזל. ניתן באולטרסאונד גם להבחין בין ציסטות פשוטות שאין להן קשר לגידולים סרטניים, ולציסטות מורכבות בהן מחיצות או מרכיב מוצק והן יכולות להוות ממצא טרום סרטני או סרטני.

אבחנה בין ממצא שפיר לממאיר: אולטרסאונד יכול לעזור באבחנה בין גוש סרטני לגוש שפיר. בדרך כלל כמו בממוגרפיה, לגוש סרטני שוליים לא אחידים. קיימים מאפיינים סונוגרפיים נוספים לגושים סרטניים. עם זאת, מראה סונוגרפי (או ממוגרפי) שפיר אינו מבטיח בוודאות שאין מדובר בממצא סרטני. לממצאים סרטניים בעלי מראה שפיר בהדמיה נטייה להתנהגות פחות "תוקפנית" מלגידולים אחרים.

האם ה"גוש" הוא אכן גוש? בקרב נשים בעלות מבנה שד "פיברוציסטי" - גבשושי או מגורגר (זהו מצב שכיח שאינו קשור לסיכון לחלות אך יכול להקשות על הבדיקה הידנית), אולטרסאונד יכול להבדיל בין רקמת שד מעובה לבין גוש. לכן כשלאישה שד מאד פיברוציסטי והבדיקה הידנית אינה חד משמעית, יש מקום להיעזר באולטרסאונד. אין הדבר אומר כי בכל שד פיברוציסטי יש הכרח באולטרסאונד. הדבר תלוי במידת הביטחון של הכירורג הבודק בתקינות הבדיקה.

בלוטות לימפה: בדיקת האולטרסאונד יעילה בזיהוי בלוטות לימפה בעייתיות. הסתמנות סרטן השד עשויה להיות דרך בלוטות לימפה נגועות בבית השחי, גם בהיעדר ממצא בשד. אולטרסאונד יעיל מבדיקה ידנית בזיהוי בלוטות לא תקינות. לכן אולטרסאונד של השד צריך לכלול בדיקה של בתי השחי.

זיהוי בלוטות נגועות: משאובחן גידול סרטני של השד, אולטרסאונד עשוי לזהות בלוטות נגועות. ניתן לבדוק בלוטות על ידי ביופסיה מלעורית (דרך העור) והדבר עשוי לסייע בהערכת חומרת המחלה לפני ניתוח ולשפר איכות הטיפול. בנוסף, אולטרסאונד עשוי לזהות גידול נוסף שאינו נראה בממוגרפיה. דבר זה עשוי לשפר דיוק הטיפול הניתוחי והתרופתי.

מצבים מיוחדים: מכיוון שבדרך כלל המעקב ההדמייתי בקרב נשים הנושאות מוטציות גנטיות שמגדילות את הסיכוי ללקות בסרטן השד מתחיל בגיל מוקדם, כשהממוגרפיה פחות יעילה, מומלץ מעקב הכולל ממוגרפיה ואולטרסאונד אחת לשנה, ובמרווח של חצי שנה בדיקת תהודה מגנטית (MRI) אחת לשנה.

בדיקה שד ב-MRI

הדמיית שד באמצעות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging) היא הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד, ושיעורי הגילוי שלה מגיעים עד לכ-95%. למרות שהבדיקה אינה כרוכה בקרינה, עלותה גבוהה למדי ובפענוח התוצאות שלה מתגלה שיעור גבוה של ממצאים המוגדרים חשודים גם כאשר הם אינם סרטניים.

היתרון הגדול של הבדיקה הוא הרגישות הגבוהה שלה גם בשד עם רקמה סמיכה, ויעילותה בנשאיות של מוטציות מוכחת. ניתן לקבל דגימה של רקמת שד באופן מלעורי לצרכי אבחון בהנחיית הדמיה זו. ישנה נטייה היום בקופות החולים לאפשר את השימוש בבדיקת MRI לנשאיות, למרות שלא תמיד ניתנת ההתחייבות באופן אוטומטי.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים